הטיגריס הלבן, החיה הנדירה ביותר בג'ונגל, מופיע רק פעם אחת בכל דור, "זה מה שאתה", אומר מפקח בית הספר לילד, שהוריו לא טרחו להעניק לו שם בלידתו.
"הטיגריס הלבן" מאת ארווינד אדיגה, הינו סיפור צמיחתו של ילד הודי יחיד ומיוחד מנחיתות מעמדית וחוסר סיכוי מוחלט אל הגשמת שאיפותיו. אנו מלווים את הגיבור מילדותו בחשיכה בכפר נידח בהודו, התייתמותו מאם ואחר כך מאב, מעמדו השולי במשפחתו המורחבת תחת שלטונה העריץ של סבתו, חייו בנתיב המוכר של נשירה מבית הספר, עבודה פחותה, זוהמה, דלות, דיכוי מעמדי וריחוק גיאוגרפי מן העיר הגדולה, אל בגרותו ונסיונותיו לשבור את מעגל הקסמים האכזרי של החברה ההודית המעמדית.
כשהוא נותר ללא אב, יודע בלרם האלאווי שעליו לדאוג לעצמו בעצמו מעתה, בעיקר משום שהוא מזהה אצל אחיו הגדול, קישאן, את אותם סממנים של כניעות וקבלת הגורל שאפיינו את אביהם. את נשירתו מבית הספר אין בכוחותיו למנוע, אך הוא מנצל את עבודתו כמנקה שולחנות לציתות לשיחותיהם של יושבי בית הקפה. את המידע שהוא שומע הוא מפנים ומתרגם לידע ולאמביציה. וכך ממנקה שולחנות בכפר הוא מתקדם למשרת אישי ואחר לנהג צמוד בעיר הגדולה, עד שלבסוף הוא הופך לבעלים של חברת מוניות מצליחה. בלרם, שזהו אגב רק אחד מחמשת השמות והכינויים שהוא נושא, מבין שבכדי לשבור את מעגל הקסמים המעמדי בו הוא שבוי, עליו להצטרף לשיטה ולאו דווקא להילחם בה. בדומה לביטוי "If you can't beat them, join them". הוא לומד את חוקי המשחק של הג'ונגל האנושי בו הוא חי, משתמש בהם בחוכמה ובעורמה ובתוך כך משנה את פניו ומהתל באמון שנותן בו הקורא הנע בערבוביה בין רחמים ואמפתיה לאימה וסלידה עד לסוף האירוני בו הגולם קם על יוצרו.
דרך ספור חייו של בלרם, נחשף הקורא לחברה ההודית, למבנה המעמדי, הגיאוגרפי, הכלכלי והפוליטי שלה והקשרים ההדוקים ביניהם. המציאות הקשה מתוארת ברטרוספקטיבה, וככזו מוגשת עם הפרשנות והראיה המפוקחת של בלרם כבוגר המבקר את השיטה המעמדית, את מערכת החינוך המפגרת, את השחיתות הפוליטית והממסדית. השיפוטיות בה נבחנת המדינה והחברה ההודית איננה מושלכת על הגיבור, להיפך סיפוק רב יש לו לבלרם מעצמו על יכולותיו והישגיו או במילים שלו, על היזמות שהפגין. לצד ההומור המתבל את הספר, קשה להתעלם מן הלעג והציניות השזורים בביקורת של אדיגה, כשל אדם המביט מן החוץ.
לב הספר, אם כך, הם קורות חייו של הגיבור אשר נחשפים באמצעות סיפור מסגרת, מכתב של בלרם אל נשיא סין המתעתד לבקר בהודו. יש בכך דמיון לספר "נער החידות ממומביי", אך בעוד החידון מהווה סיפור מסגרת מרתק ומותח, הרי שהמכתב לנשיא סין נדמה לתרגיל שנותנים לתלמידים בסדנאות יוצרות כדי לאפשר זרימה של הכתיבה. מיותר, אם כי אין הדבר פוגע באמינותו של הספר, רומן ביקורתי שנון ומרתק הנקרא בהנאה רבה.
ארווינד אדיגה, נולד וגדל בהודו, סיים למודי ספרות אנגלית בארה"ב ועבד ככתב של הטיים מגאזין בהודו. הטיגריס הלבן הוא ספרו הראשון אשר זכה בפרס בוקר לשנת 2008.
298 עמ', הוצאת ידיעות אחרונות, 2008.
"הטיגריס הלבן" מאת ארווינד אדיגה, הינו סיפור צמיחתו של ילד הודי יחיד ומיוחד מנחיתות מעמדית וחוסר סיכוי מוחלט אל הגשמת שאיפותיו. אנו מלווים את הגיבור מילדותו בחשיכה בכפר נידח בהודו, התייתמותו מאם ואחר כך מאב, מעמדו השולי במשפחתו המורחבת תחת שלטונה העריץ של סבתו, חייו בנתיב המוכר של נשירה מבית הספר, עבודה פחותה, זוהמה, דלות, דיכוי מעמדי וריחוק גיאוגרפי מן העיר הגדולה, אל בגרותו ונסיונותיו לשבור את מעגל הקסמים האכזרי של החברה ההודית המעמדית.
כשהוא נותר ללא אב, יודע בלרם האלאווי שעליו לדאוג לעצמו בעצמו מעתה, בעיקר משום שהוא מזהה אצל אחיו הגדול, קישאן, את אותם סממנים של כניעות וקבלת הגורל שאפיינו את אביהם. את נשירתו מבית הספר אין בכוחותיו למנוע, אך הוא מנצל את עבודתו כמנקה שולחנות לציתות לשיחותיהם של יושבי בית הקפה. את המידע שהוא שומע הוא מפנים ומתרגם לידע ולאמביציה. וכך ממנקה שולחנות בכפר הוא מתקדם למשרת אישי ואחר לנהג צמוד בעיר הגדולה, עד שלבסוף הוא הופך לבעלים של חברת מוניות מצליחה. בלרם, שזהו אגב רק אחד מחמשת השמות והכינויים שהוא נושא, מבין שבכדי לשבור את מעגל הקסמים המעמדי בו הוא שבוי, עליו להצטרף לשיטה ולאו דווקא להילחם בה. בדומה לביטוי "If you can't beat them, join them". הוא לומד את חוקי המשחק של הג'ונגל האנושי בו הוא חי, משתמש בהם בחוכמה ובעורמה ובתוך כך משנה את פניו ומהתל באמון שנותן בו הקורא הנע בערבוביה בין רחמים ואמפתיה לאימה וסלידה עד לסוף האירוני בו הגולם קם על יוצרו.
דרך ספור חייו של בלרם, נחשף הקורא לחברה ההודית, למבנה המעמדי, הגיאוגרפי, הכלכלי והפוליטי שלה והקשרים ההדוקים ביניהם. המציאות הקשה מתוארת ברטרוספקטיבה, וככזו מוגשת עם הפרשנות והראיה המפוקחת של בלרם כבוגר המבקר את השיטה המעמדית, את מערכת החינוך המפגרת, את השחיתות הפוליטית והממסדית. השיפוטיות בה נבחנת המדינה והחברה ההודית איננה מושלכת על הגיבור, להיפך סיפוק רב יש לו לבלרם מעצמו על יכולותיו והישגיו או במילים שלו, על היזמות שהפגין. לצד ההומור המתבל את הספר, קשה להתעלם מן הלעג והציניות השזורים בביקורת של אדיגה, כשל אדם המביט מן החוץ.
לב הספר, אם כך, הם קורות חייו של הגיבור אשר נחשפים באמצעות סיפור מסגרת, מכתב של בלרם אל נשיא סין המתעתד לבקר בהודו. יש בכך דמיון לספר "נער החידות ממומביי", אך בעוד החידון מהווה סיפור מסגרת מרתק ומותח, הרי שהמכתב לנשיא סין נדמה לתרגיל שנותנים לתלמידים בסדנאות יוצרות כדי לאפשר זרימה של הכתיבה. מיותר, אם כי אין הדבר פוגע באמינותו של הספר, רומן ביקורתי שנון ומרתק הנקרא בהנאה רבה.
ארווינד אדיגה, נולד וגדל בהודו, סיים למודי ספרות אנגלית בארה"ב ועבד ככתב של הטיים מגאזין בהודו. הטיגריס הלבן הוא ספרו הראשון אשר זכה בפרס בוקר לשנת 2008.
298 עמ', הוצאת ידיעות אחרונות, 2008.
מנחת קבוצות תמיכה ומעגלי נשים ללמידה וצמיחה אישית.
למעלה מ-14 שנות נסיון בתחומי משאבי אנוש מגוונים.
תואר שני בניהול משאבי אנוש מאוניברסיטת תל אביב, לימודי ביבליותרפיה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.
בזמני הפנוי אני עוסקת בכתיבה מגוונת. שירה ופרוזה, הגיגים ומחשבות על החיים וכן תקצירים לספרים שאני קוראת.
אמא, אישה, יוצרת, כותבת, חושבת, בתנועה מתמדת.
למעלה מ-14 שנות נסיון בתחומי משאבי אנוש מגוונים.
תואר שני בניהול משאבי אנוש מאוניברסיטת תל אביב, לימודי ביבליותרפיה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.
בזמני הפנוי אני עוסקת בכתיבה מגוונת. שירה ופרוזה, הגיגים ומחשבות על החיים וכן תקצירים לספרים שאני קוראת.
אמא, אישה, יוצרת, כותבת, חושבת, בתנועה מתמדת.